מערכת בריאות ציבורית פועלת בעומס כבד ומצוקת כוח אדם המובילה בהכרח לעיסוק מתמיד ב"דחוף" ולא ב"חשוב". מנהלים אינם פנויים למיסוד תהליכים חדשים, תכנון מקדים ותחקור אירועים כיוון שעיקר זמנם מוקדש לעבודה קלינית וטיפול בעומסים ומצבי משבר. בתנאים כאלו דרוש לא פעם גורם חיצוני שיסייע להנהלה ולצוותים בשיפור תהליכי עבודה, מעקב אחר השינוי והטמעתו.
פסיפס רואה במבני תקשורת אמצעי חיוני לקידום איכות ובטיחות הטיפול . העולם הרפואי רווי נהלים ופרוטוקולים. שיפור במערכת הבריאות לא יצמח מקיומו של מסמך/פרוטוקול/נוהל/צ'קליסט נוסף. החוליה החלשה בצוותים רפואיים היא האינטגרציה. מבני תקשורת מאפשרים למידע לזרום בארגון כך שהצוות יפעל באופן מתואם ומסונכרן.
פסיפס מתמחה ביצירה ומיסוד של מבני תקשורת מגוונים מותאים ו"תפורים" לצרכי הארגון. מבני התקשורת מבטיחים ניהול סיכונים פרו אקטיבי בבחינת "ראיית הנולד" – במקום להגיב בדיעבד לאירוע שלילי, הצוות נערך מבעוד מועד למשימה, פועל באופן מתואם במהלך ביצועה ומפיק לקחים מהצלחות ומאירועי "כמעט ונפגע" .
המפתח להצלחה בהטמעת מבנה תקשורת הוא נחישות והתמדה. הטמעה מחייבת מעקב אחר הביצוע לאורך זמן. במהלך ההטמעה זוכים ההנהלה והצוותים למשוב תדיר על הביצוע. מתן משוב הוא נושא רגיש המחייב מיומנות גבוהה. הניסיון מלמד כי במרבית המקרים לא ניתן להשיג שיפור ורצף טיפולי ללא משוב ו "רצף יעוצי", דהיינו נוכחות קבועה של גורם חיצוני למחלקה המקדם את תהליכי השינוי ומלווה את ביצועם.
בשנים האחרונות הנחתה פסיפס תהליכי שינוי בביה"ח ליס-איכילוב, באגף לנשים ומיילדות בביה"ח מאיר (פרוייקט ממשקים), בתהליך ההסמכה של הפגייה במאיר כפגייה תומכת התפתחות, במחלקה האורתופדית בשניידר, בסגל ביה"ס לסיעוד שיינברון-איכילוב, ביחידה לרפואה משלימה במרכז דווידוף בבלינסון ועוד.
צוות פסיפס מחוייב לשינוי ארגוני, ומביא עימו את הניסיון, הנחישות והאמונה הדרושים לשם כך.